ישנם שיגידו שללברון אין יותר מה להוכיח. ZERO. ZIP. NADA. גורנישט. יגידו שעתה בגיל 35 הוא משחק להנאתו לסיים את הקריירה. לא משנה מה יעשה – את מייקל הוא לא יעבור כ-G.O.A.T. יגידו שאת מה שהיה צריך להוכיח הוא הוכיח במשחק השביעי ב-2016 נגד הגולדן סטייט.
מצד שני ישנם שיגידו GOAT? עם שלוש אליפויות מחורבנות? ועוד בשנה שקובי בריאנט נהרג בתאונת הליקופטר איומה, כי "קובי עם אנטוני דייויס זו אליפות חתומה", אז לברון עם דייויס לא הצליח לעשות זאת?
דעתי בין זה לבין זה עם נטייה ל-'רק 3 אליפויות מחורבנות ב-17 שנות NBA'?
מה אתם אומרים?
לברון הוא השחקן הבולט של העשור ללא עוררין ועדין כל מה שיש לו להראות הם 3 אליפויות. אחת פחות משקיל, שתים פחות מקובי ושלוש פחות מגורדן. 3 אליפויות יש גם לסטפ קרי. מספר הפעמים שהגעת למשחקי הגמר הן לא דבר שמישהוא סופר. כל טענה שאפשר לומר כדי לגמד את ההשג של קרי אפשר גם לומר לגבי לברון.
.
אז כן, להרגשתו הוא חייב לזכות בלפחות עוד אליפות אחת ועדיף שתים.
+100
מדוייק אם כבר ההפסדים שלו בגמר מעידים על חוסר יכולת במעמדים כאלה ולא להיפך.
הדושבאג הזה שיחק כל חייו במזפח.
מאוד מדויק רן!
בהחלט, לברון משחק בשביל המורשת שלו. בנוסף, אני חושב שיש גם את עניין הגיל והרצון להראות לכל הסייחים הצעירים שהוא עדיין מספר אחת.
ללברון יש המון מה להוכיח
הוא יכול לעשות היסטוריה כשחקן היחיד שיהיה פיינל MVP ב 3 קבוצות שונות(גם קוואי בתמונה)
הוא יכול לזכות ב 4 ומשם גם ב 5 ולהכנס למורשת כליייקרי גדול.
כרגע בלי אליפות אין לו מקום בסגל הגדולים של הלייקרס, אליפות תשנה את זה בענק( ה 5 של קארים וה 3 של שאק מגמדות את ווילט עם אחת בלבד)
אליפות עם הלייקרס והוא בראשמור
2 אליפות או 3 והוא goal
ומי שחושב שזה לא בדיוק הרצון שלו והכוונה שלו, כנראה לא מבין את הדרייב שלו. אני אמרתי את זה באותו יום שהוא עבר לליקרס. שאם הוא יביא שם 2 אליפויות – הוא יגיע לכל המטרות שלו.
לפני 5 שנים זה נראה כמו עתידות של בזוקה.
.
https://twitter.com/JaredSGreenberg/status/607628000369049600?s=20
לספורטאים ברמה של לברון תמיד יש מה להוכיח, זה לא קשור למה שהם כבר השיגו, או שלא ישיגו לעולם
1+
ממש הוצאת לי את המילים מהמקלדת, מסכים בהחלט!
שחקן ענק כמו קארים עבדול ג'אבר ,שהיה רק שני למייקל ג'ורדן , לקח עוד שלוש אליפויות ממש בסיום הקריירה שלו…גם בעונה האחרונה שלו הגיע לגמר והפסיד… אני לא רואה שום סיבה שלברון לא ייקח עוד כמה אליפויות בשלהי הקרירה שלו …הוא צריך אותן ויש לו סיכוי לא רע לעשות את זה.
השיטה שמודדים גדולה של שחקן בכמה אליפויות הוא לקח זה חוסר הבנה מוחלט של המשחק.
הרי מה ששם את לברון בשורה של הגדולים ביותר זו העונה בה ניצח את גולדן ב2016.
הרי קליבלנד של לברון הייתה רחוקה פוזשן אחד מלהפסיד לגולדן סטייט בגמר 2016.
לברון היה טוב בכמה דרגות מסטפן קרי, אבל מה לעשות שסטף שיחק בקבוצה הרבה יותר טובה.
זאת אומרת שאם פוזשן אחד היה הולך לטובת גולדן אז כאילו כל מה שלברון עשה בגמר היה לשווא, פתאום הוא לא היה נחשב לאחד הגדולים.
המדד הזה הוא שקר וכזב.
הדרך הטובה ביותר למדוד שחקן הוא בכמה שיפר את הקבוצה שהייתה בלעדיו למצב שהיא איתו.
לברון כל קבוצה שעזב הלכה ללוטרי ואילו איתו מועמדת לאליפות, מייקל וקוואי(טורונטו) אמנם זכו באליפויות אבל בלעדיהם הקבוצות שלהם היו קבוצות פלייאוף תחרותיות ולא קבוצות לוטרי כמו אצל לברון.
שונאי לברון תמיד יגידו שהוא לא ברמה של ג'ורדן כי אין לו 6 מ6.
הכי קל להגיד את זה.
לברון צריך לזכות באליפות השנה לא כדי להוכיח משהו למישהו, אלא כדי שאחרוני הספקנים רחמנא ליצלן ימליכו אותו בחוסר ברירה לגדול ביותר בהיסטוריה.
מדויק!
(אבל לא יודע לגבי ה״היסטוריה״. לא הייתי שם כדי להשוות)
לברון בכותרות.
העיקר שאוטוטו נגמר "טורניר שחקני קצה הספסל" שנקרא גם NBA restart scrimmage ומתחיל הדבר האמיתי.
מה כולנו חושבים על מה שיש או אין ללברון להוכיח, לא באמת משנה למשהו.
.
מה שכן משנה, זה מה לברון חושב.
על פניו, לאור הדיווחים, הוא מ-מ-ש רוצה לזכות השנה.
זה לדעתי אומר שאנחנו נראה לייקרס שבפלייאוף תטרוף את הפרקט (בדגש על הצד ההגנתי).
.
בחזרה לשאלה המקורית.
האם יש ללברון משהו להוכיח?
לטעמי, ממש לא. כפי שכתב כאן בעבר אוהד מכבי חיפה מושבע, "הוא משחק עם הכסף של הבית". הבן אדם בעונתו ה-17 בליגה, והוא ככל הנראה יסיים שני אחרי יאניס במירוץ ל-MVP, לצד בחירה נוספת ל-ALL NBA חמישייה ראשונה.
שוב, להזכיר,
עונה 17!
השנה היו ב-NBA 11 שחקנים מבוגרים מלברון (מבוגרים. לא יותר עונות או משחקים. רק לקארטר שלאחרונה פרש, ולקרופורד, יש יותר משחקים בקריירה). מתוכם רק 3 סיימו את העונה עם כמות דו ספרתית של דקות/משחקים/נקודות. כריס פול (פלא בפני עצמו), כרמלו אנטוני, ו-JJ רדיק (שמוכיח שהוא באמת תותח).
לברון הוא היחיד מבין 50 השחקנים המבוגרים בליגה עם 20+ נק',
השחקן הבא בגיל עם 20+ נק' הוא בוגדנוביץ' מהג'אז. הוא צעיר מלברון ב-4.5 שנים, והוא שיחק ה-ר-ב-ה פחות משחקים בקריירה).
.
יותר מכך,
בעונתו ה-17 בליגה,
אחרי רזומה של 1,258 משחקים בקריירה (פלוס 239 משחקי פלייאוף),
לברון "המציא" את עצמו מחדש כרכז. על הדרך הוא מסר יותר אסיסטים מכל שחקן אחר ב-NBA, והוביל הרכב שהוא למעשה חדש מהניילונים להציג את ההתקפה ה-4 בטיבה בליגה.
לי נראה שהוא דווקא כבר הספיק לנצל את העונה בשביל לחזק את מעמדו אי שם במרומי הפנטהאוס של מגדל ה-HOF לצד הגדולים ביותר.
תגיד, למה לעזאזל זה משנה אם זה עונה 17 כשהוא התחיל לשחק בליגה בגיל 18?
עם כל הכבוד לקילומטראג' של שחקן, הגיל הביולוגי שלו חשוב יותר.
האם לברון ישחק אותו דבר בעונה 17 בגיל 35, או בעונה 17 בגיל 37? בוודאי שלא
הבנת הנקרא, יואש. תוריד לרגע את משקפי ההייטר, ותקרא את כל התגובה.
.
"השנה היו ב-NBA 11 שחקנים מבוגרים מלברון (מבוגרים. לא יותר עונות או משחקים. רק לקארטר שלאחרונה פרש, ולקרופורד, יש יותר משחקים בקריירה). מתוכם רק 3 סיימו את העונה עם כמות דו ספרתית של דקות/משחקים/נקודות. כריס פול (פלא בפני עצמו), כרמלו אנטוני, ו-JJ רדיק (שמוכיח שהוא באמת תותח).
לברון הוא היחיד מבין 50 השחקנים המבוגרים בליגה עם 20+ נק',
השחקן הבא בגיל עם 20+ נק' הוא בוגדנוביץ' מהג'אז. הוא צעיר מלברון ב-4.5 שנים, והוא שיחק ה-ר-ב-ה פחות משחקים בקריירה)."
.
גיל. לא דיברתי על קילומטראז', דיברתי על גיל.
כמובן שהקילומטראז' חשוב לא פחות, אבל התמקדתי בגיל בדיוק בגלל שידעתי שתגיע תגובה כמו זו שלך.
שכחת רק את האותיות הקטנות:
1. הקצב הכי מהיר בהיסטוריה, או קרוב לכך – משפיע על נקודות של שחקנים
2. הליגה הרבה יותר צעירה מפעם – לפחות במבחן העין.
3. הליגה היא SCORE FIRST
4. הרוטציות הרבה יותר ארוכות ושחקנים משחקים פחות דקות – לפחות במבחן העין: קרי תמיד הוגבל ל35~, יאניס על 31 קבוע וכו'.
ובכל מקרה, מה זה משנה כמה לברון קולע?
אני שוב אומר – כדי להשוות בין תקופות, כל המדדים שונים (ראה לעיל). לכן המדד היחיד שנשאר אובייקטיבי ורלוונטי הוא מספר אליפויות.
?
אתה מתחיל להמציא נתונים בשביל הנרטיב.
קצב מהיר, כן. הוא מהיר עבור כל הליגה, לא רק עבור הלייקרס. ועדיין, אין שחקנים בגילו עם תפוקה קרובה לזו שלו (נק' זה לא הנתון החשוב? סבבה. לברון הוביל העונה את הליגה באסיסטים למשחק).
.
השורה התחתונה –
רק שחקנים שנמצאים בטופ של ה-HOF נתנו עונות שמתקרבות לזו של לברון בגילו, או בקילומטראז/ שלו.
לברון השיג מעט מאוד בקריירה
תמיד שיחק עם שחקני עילית
בפועל רק 3 טבעות
מעולם לא היה לו קילר אינסטיקט
יזכר כלוזר
אשך מה אומר?
"רק 3 טבעות…"
.
לארי בירד. מגדולי הווינרים. כמה טבעות אליפות יש לו?
.
"ימעולם לא היה לו קילר אינסטיקנט".
.
שאלת טריוויה רטורית:
למי יש יותר סלי ניצחון על הבאזר בפלייאוף –
לברון, קובי, או מייקל ג'ורדן?
.
"תמיד שיחק עם שחקני עילית".
.
כמה שחקנים עם 2+ אליפויות ברזומה, זכו באליפויות שלהם ללא HOF לצדם ברוסטר?
מי היה אותו "שחקן עילית" ששיחק לצדו של לברון כאשר קליבלנד העפילו לפיינלס ב-2007, כאשר בדרך הם מדיחים את הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה?
.
"יזכר כלוזר"
.
אני מנחש שזה תלוי את מי שואלים, ואם הוא עונד על החזה תליון עם הכיתוב "KKK לנצח…"
אופס. ללל
KKK יותר מתאים לגזענות מסוג אחר
לארי היה פצוע יותר מדי.
גם פה, אתה בוחר את השורה הסטטיסטית הנוחה לך, וזה כמובן לא משהו חדש (ואני לא היחיד שאומר את זה):
בדקת מה האחוזים של לברון בזריקת בבאזר? או שבכלל לא אכפת לך כי זה מבחינתך freeroll – אם קלעת אתה קינג, אם החטאת אז לא נורא.
למי יש יותר משחקי פליאוף: קובי, לברון או ג'ורדן?
שכחת את הסוויפ שלברון קיבל ב2007? או את הדרך הקלה מאוד שהיתה לו לשם, בניגוד למערב?
איך שאק אמר: "אם לא הספארס, היינו מסיימים עם 10 אליפויות" (או משהו כזה).
לברון עבר למיאמי בגלל שהוא לא יכל להתמודד עם הסלטיקס, אהם.
לברון שחקן ענק, אין ספק.
אבל מה שנשאר לו הוא לנפנף במספרים לא חשובים מספיק, כי באלה החשובים הוא תמיד בנחיתות: אליפויות ומאזן אליפויות, כשחקן מוביל.
עד שעבר למזרח, תמיד היה לו את הכישרון להיות בקונפרנס הנכון שסולל לו את הדרך הקלה לגמר. הוא יותר מדי פעמים קיבל סוויפ בגמר ואפילו נחנק (2011).
אז אחלה, הוא יעבור את קארים בנקודות אם רק ירצה, הוא גם יקבע שיאים לדקות, לשניות וגם לכל מיני מדדים סטטיסטיים נחמדים אך שאינם יכולים להסמיכו כGOAT או קרוב לכך.
ולכן, מאחר וללברון יש עוד שנתיים בערך (פרט לזו) לקחת אליפות כשחקן מוביל, )למרות שלפי צ'ארלס בארקלי, כדי לעבור את הקליפרס מי שיצטרך להיות הכי טוב הוא דייויס), אני במקומו הייתי מסתער על אליפות העונה, כי המצד הוא די בינארי:
0: לקחת אליפות מספר 4, עם 3 קבוצות שונות
1: הפסדת ללנארד שלקח אליפות עם 3 קבוצות שונות – ועכשיו הדיון הוא לא לברון-ג'ורדן, אלא לברון-לנארד, עם קייס חזק מאוד ללנארד + לפחות עוד 5 שנים בטופ כדי להגיע לאליפות 4, 5 וכו' (not 1, not 2 hahaha).
אז המצב של לברון השנה נורא ברור:
או שהוא מקבע את מעמדו בהר ראשמור, או שהוא לא יהיה שם, כי כוחות חדשים יתפסו את מקומו. (ודוראנט עוד לא אמר את המילה האחרונה)
שוב,
הבנת הנקרא, יואש. לא מסובך.
אולי זה רעיון לא רע לבדוק עובדות לפני שמחרטטים את הנרטיב…
.
אבל אם אתה מעוניין לדעת,
אני ממליץ על בסקטבול רפרנס.
אני אתן לך רמז לתשובה –
הוא קלע יותר באזר ביטר מקובי וג'ורדן יחדיו,
והוא קלע את אותן זריקות באחוז שגורם לגדולי הקלעים להסמיק.
.
לקובי וג'ורדן יחדיו, יש הרבה יותר משחקי פלייאוף מללברון.
.
כמובן שכמו ארגוני הסמול, אתה אוהב לנפנף בנרטיב ריק מתוכן (למשל, "סכנה לדמוקרטיה" כאשר אתם מפסידים בחירות רצוף כבר 20 שנה). אתה אוהב לנפנף במשהו שאתה קורא לו סטטיסטיקה, רק עם 0 חשיבות ועם גודל מדגם של?
עזוב שלקובי יש 5 אליפויות וללברון 3! יש ללברון יותר באזר ביטרס, אז הוא…?
וגם פה יש מרווח בין מה שאתה טוען למה שחשוב – כמה זריקות של ללברון ניצחו סידרה? כמה זריקות של לברון עם מספר דו ספרתי של שניות לקחו אליפות? האם באזר ביטר יותר חשוב מזריקה עם 5 או 15 שניות על השעון?
כמו כל חובב לברון טיפוסי, אתה תתפוס את הנישות הלא מעניינות האלה, ואתה יודע למה? כי כשthe game on the line, נראה אותך לא נותן את הכדור לג'ורדן או קובי ובמקום מתרץ "לא לא, הם קולעים באחוזים פחות טובים לפי מדגם של כמה עשרות זריקות" ובעיקר מספר חד ספרתי, נמוך, של קליעות.
כשלברון זורק וקולע באזר ביטרס אז הוא שחקן קלאץ' על ואדיר וכו', אבל כשאומרים שהוא לא סקורר-קילר כמו ג'ורדן וקובי זה כי הוא "אוהב לשתף את החברים שלו?"
אגב, אין בכלל מה להתמקד בנושא המטופש הזה של באזר ביטרס, כי הוא פשוט לא חשוב.
אם אתה שואל אותי, או עוד הרבה אוהדי כדורסל, ההשתנקות של לברון ב2011 שווה בערך 30 החטאות עונשין רצופות כשאתה בפיגור של נקודה ובסוף מפסיד את המשחק.
לBUZZER BEATERS יש רק אפקט חיובי, אני לא מכיר אף אחד שקראו לו לוזר כשהוא החטיא זריקה בבאזר. אגב, אם אתה רוצה להיות עוד יותר קטנוני – את הזריקות הכי גדולות במשחקים הכי חשובים של לברון לא הוא קלע. קלעו ריי אלן וקיירי אירווינג. אבל בסדר.
לכן, אם אתה קורא לבאזר ביטרס קילר מנטליטי, ההמשך יתן לטענה הזו קונטרה.
בכל מקרה, לעניננו, לברון עף יותר מפעם אחת בסוויפ, QUIT his teammates on 2010, ברח מהספינה הטובעת ונחנק ב2011, זה מספיק כדי לומר שברמה המנהיגותית הוא לא היה ולא יהיה כג'ורדן, קובי, מאג'יק, לארי, דאנקן וכו'.
גם בצה"ל, כשמפקד סורח מדובר בכתם, ויש כתמים, כמו אלו, שלא מאפשרים לך קידום.
מבחינת יכולת אישית הוא בין הגדולים ביותר, אין אפשרות לומר שלא, המספרים מדברים בעד עצמם. אבל גיא, אמנם לך יש אהבה יתרה למספרים, אבל מה לעשות שבמספר הכי חשוב, לברון עדיין מפגר משמעותית אחרי המוזכרים לעיל (ולהם יש לצרף את אות הקלון המנהיגותי שלו, שלמרות שעבר זמן מאז, אין ולא תהיה עליו התיישנות).
אתה פשוט מביך (אם לא גועלי) עם ה"סמול" הזה שלך כשבנאדם משקיע מזמנו לענות לך על כדורסל
תגיד יואש מה אתה אמיתי? אפשר להתווכח על מקומו ההסטורי של לברון (וגיא די צודק כאן) אבל להכניס פוליטיקה ועוד בצורה כזו נמוכה? (ולא נחשדתי בשמאלניות) זה פשוט מוציא אותך קטן ולא מוסיף כבוד לך או למחנה.
חבל שכשהאשך קורא לימין אלימים, מושחתים וכן׳, כשמנחם קורא לטראמפ משוגע ושאר האנשים שמתיחסים לימין כחבורת אספסוף, אף אחד לא פוצה פה.
בלי קשר, עניתי לגיא לעניין, והסמןל היתה הלצה, ממה אתם ככ נפגעים? קצת הגזמה. אבל #זה_לא_אותו_דבר.
אני לא מקלל וגם מה שאני אומר הרבה יותר עדין מאחרים.
בכל אופן מי שנפגע שידע שזו רק בבדיחות הדעת, בטח בתשעה באב.
יש לו עוד הרבה. למייקל אין לו סיכוי להגיע. הוא הולך לקבל בראש מהקליפרס אני דואג רק מדוק ריברס הוא מהלקקנים הראשיים של השיקצה אבל סומך על קאווי ותיבס אם הוא עדיין שם או שכבר נסע לניו יורק?
פחות סומך על הגרופים ריברס ולו
המגיק יפתיעו ויקחו אליפות מרקל פולץ יקלענ45 נק למשחק בפלייאוף אחרי שעבד על הקליעה מ3 במהלך הקורונה.
גונתן אייזיק יגשים את התקוות של רועי ויינברג ויתחרה בדוראנט ויקבל סעיף אנטריידבול. ארון גורדון יטביע מפלציתיות פורנייה יתן מה3 ודי גי אוגוסטין יעשה בריאה 2011
שאלת הדירוג ההיסטורי היא נושא שאני שוקל לקחת למחקר עתידי, ולכן לא אתייחס אליה כאן.
מה שכן – לברון מדבר הרבה על זה שהוא רוצה ושזה חשוב לו, והוא יודע להעלות הילוך כשהוא רוצה.
סימני השאלה הם על הלייקרס כקבוצה, בדומה לקליבלנד של 2018. הלייקרס השנה טובים משמעותית מאותה קליבלנד, אבל כך גם היריבות.
אין אף קבוצה באיזור חיוג של הווריורס עם או בלי קיידי
חיים הדברים האלה כל כך סובייקטיבים בסוף ומושפעים תמיד על ידי דעתנו האישית , קשה לי לראות איך אפשר למדוד את זה מחקרית.
אני מקווה שהשנה לברון לא יסבול מ"התכווצויות שרירים " בסדרת הגמר ….(בד"כ זה קורה ברבע רביעי )…
וגם אם כן אז זה ממש מובן כי הוא כבר בשלהי העשור הרביעי לחייו וגם היתה פגרת קורונה ממש ארוכה ….ככה שאליפות רביעית לא תעלה ולא תוריד לשחקן שהוא שני רק לאלוהים (לא ג'ורדן , אלוקים האמיתי ).
הוא בהחלט רעב לאליפות בלייקרס, אבל זה לא יהיה קל, גם לשחקן ראשמור שעשה השנה כמה דברים הסטוריים
לא נראה לי שמישהו חושב שזה הולך להיות קל ללייקרס.
לגבי אליפויות, קבוצות לוקחות אליפוית, לא שחקנים.
לברון שחקן מאד מיוחד, שתמיד ידע להרים את הקבוצות שלו לגבהים.
קשה לאפיין אותו, בגלל שהוא תורם בהרבה אספקטים של המשחק, ודווקא היכולת להיות סקורר בהתקפה היא לא הצד החזק ביותר שלו.
האם הוא צריך להיות שחקן קלאץ' בשביל להיחשב עם הטובים ביותר? למה זה בהכרח חשוב?
מלבד שיפור קבוצות בצורה מאד משמעותית,הוא זכה ב MVP ארבע פעמים, הישג של הגדולים ביותר, ושמר על האם וי פי של הליגה בפלייאוף בצורה מדהימה.
בסופו של דבר, אם יעבור את קארים במספר הנקודות, אף אחד לא יוכל להתעלם ממנו בשיח על הגדולים, יותר מזה אי אפשר לבקש.
ללברון תמיד היו נסיבות וזה אולי המאפיין הכי משמעותי בקריירה שלו. תמיד הקבוצות שלו היו "גרעות" תמיד היה צריך איזו עזרה מבחוץ או מבפנים כדי לשתות מהבאר. כמו שיש לו את 2016 יש לו גם את 2011.
איך שלא הופכים את זה כל הזמן מתעסקים אצלו "במה אם".
אני מהמר שאם לא יהיו לו עוד אליפויות עוד עשור כבר אף אחד לא ידבר עליו כגדול מכולם, במיוחד עם שחקנים כמו יאניס קוואי ואולי דוראנט(תלוי איך יחזור) או לוקה יתחילו לקחת אליפויות בצרורות
זה גם מתקשר לפוסט הקודם ולדברים שרשמו שם אחרים לגבי הצורך שלו להראות את האהבה שלו לאשתו בפומבי. כשדברים הם אמיתיים אין צורך בכל כך הרבה שואו אוף.
כשאתה גואוט אמיתי לא צריך תאגיד ואין ספור סנגורים.
.
קצת כמו הסיפור עם אלוהים, לא הכדורסלן, המדומיין.
כי נייקי והליגה בכלל לא טיפחו את המותג של ג׳ורדן… וברור שזה בכלל לא דומה לתאגיד כמובן…
כן גם נתנו לו אליפויות במתנה ועזרו לו לא להפסיד בגמרים וללא משחקי 7😆😆
לא נראה לי שהבנת את הפואנטה.
צל,
האם קראת את "אנטיכרייסט" של ניטשה? נראה לי שתאהב במיוחד..
כמשתמע משמו, זהו בעיקרו ספר על הנצרות. ואולם, יש איזה 4-5 פרקים על היהדות; זהו רובו של אחד מהם (פרק 26) –
"מושג האלוהות זוייף; מושג המוסריות זוייף – אך הכהונה היהודית לא אמרה "דיינו". לא ניתן היה עוד להפיק תועלת כלשהי מתולדות ישראל? ובכן סילקון! כוהנים אלה ביצעו מעשה פלאים זה של זיוף אשר מסמכיו מהווים חלק ניכר מהמקרא שבידינו. בניגוד לכל מסורת, בניגוד לכל מציאות היסטורית, הם תרגמו לדתיות את עבר עמם, משמע, הפכוהו לאיזה מיכניזם ישועה מטופש על פי מתכונת של חטא ליהוה ועונש מידו, ושל נאמנות לו, ששכרה בצידה. ייתכן שמעשה מחפיר זה של זיוף ההיסטוריה היה מכאיבנו פי כמה, אלמלא אלפי שנות הפרשנות ההיסטורית הכנסייתית, אשר כמעט והפכה אותנו קהים לגבי תביעות ליושר בענייני היסטוריה.
(…)
המשמעות הפסיכולוגית של כל מאורע גדול פושט אצלם לנוסחא אידיוטית של ציות או מרי לאלוהים. —
ובשלב נוסף: "רצון אלהים" (משמע, תנאי קיומי של שלטון הכוהנים) חייב להיוודע – ולכך נדרשת "התגלות", ובלשון בני-אדם: נחוץ זיוף ספרותי רב-ממדים, נמצאים "כתבי קודש" – מביאים אותם בפני עם ועדה במעמד מקודש, בצום ובכיות חרטה ותשובה על הימים המרובים של חיי חטא.
(…)
רצון אלהים כבר נתגלה למשה… מה קרה? ברוב קפידה ובדיוק רב ניסח כחוקת עולם עד לפרטי פרטים את מערכת המיסים הגדולים שיש להעלות לו (ושלא יישכחו גם נתחי הבשר הטעימים ביותר, שהרי זולל-אומצות היא הכוהן –)
מכאן ואילך כל ענייני החיים מסודרים כך, שבלעדי הכוהן אי-אפשר; בכל ההתרחשויות הטבעיות שבחיים, בלידה ובנישואין, במחלה ובמוות, ואין צורך לאמר ב"זבח" (לצרכי סעודה), מופיע הטפיל הקדוש כדי ליטול מהם את טבעיותם, או בלשונו: כדי "לקדשם". כי זאת יש לדעת: כל מנהג טבעי, כל מוסד טבעי (מדינה, מערכת משפטית, נישואין, סעד חולים ונצרכים), כל תביעה שיצר החיים מעלה אותה, בקיצור, כל מה שערכו מכוח עצמו, מאבד את ערכו לחלוטין על ידי טַפילותו של הכהן (או של סדר העולם המוסרי), הופך להיות ערך שלילי: מעתה הוא נזקק להתקדשות, מעתה דרושה סמכות המעניקה ערכים, השוללת על ידי אותו מעשה את היסוד הטבעי, ורק מכוח שלילה זו נוצר ערכו של דבר…
הכוהן פוסל את הערך, מחלל את הטבע. זה מחיר קיומו בכלל. מעתה בשם חטא תיקרא הפרת פי אלהים, משמע, פי הכהן, משמע, פי "החוק"; הדרכים לשוב ולהשלים עם אלהים הם כמובן כל המעשים המחזקים חיזוק יתר את התלות בכוהן: בידי הכוהן בלבד "הישועה", העיון הפסיכולוגי יוכיח שבכל חברה בעלת ארגון כוהני החוטאים נעשים כורח: הם מאחזי השלטון של הכונים, הכוהן חי בזכותם של החוטאים, אל החוטאים הוא נושא נפשו… חוק עליון: "אלהים סולח לחוזרים בתשובה" — ובלשון בני-אדם: לכל הנכנע לכוהן."
מעניין אם קרמר יגיב….
שמע, האמת היא היכנשהו באמצע.
אם יש או אין אלוהים זו לא הפואנטה.
הספר הזה (התנ"ך) יצר את ניטשה והעובדה היא שהוא התעמק בו כיהודי והוציא את הפרשנות שלו שהיא לגיטימית לגמרי כמו כל פרשנות. אחר כך מתפלאים שהקוריאנים לומדים קבלה… העובדה היא שזה מפתח את המח והחשיבה, זו גם אחת הסיבות בגללן יש הרבה יהודים עם פרס נובל.
תסלח לי דוקטור אבל אין שום קשר בין שרשמת למציאות. שום תנ"ך לא "יצר" את ניטשה ושום קבלה לא מפתחת את המוח והכי לא קשור וחסר ביסוס היא הקשר בין זה לבין פרס נובל. אתה מודע לזה שרוב חתני הנובל היהודים לא למדו קבלה מעולם ורובם לא קשורים לדת וגם אלא שכן אני בספק מאוד גדול לרלוונטיות בין זה לבין הפרס בו זכו.
זה שיש מתאם לא אומר שיש סיבתיות.
מסכים עם צל, לא מבין את תגובתך..
מדוע הספר הזה יצר את ניטשה?
לא כל הפרשנויות לגיטימיות באותו האופן – לא ולא! יש הבדל בין להפסיק לחפש 'אמת אבסולוטית', מוחלטות, את 'הדבר-כשהוא-לעצמו', את 'עולם האמת' וכו' וכו' וכו' –
לבין ההגדרה שכל פרשנות שווה לרעתה. ככה נוצר 'פייק ניוז'; לא היית רוצה שרופא ייתן לך עצות בנגרות ונגר ברפואה, הלא כן?
אחת הבעיות הגדולות בשיח הפוסט-מודרניסטי (שהרבה ממנו יצא מניטשה) היא בדיוק זה. "אין אמת! אלוהים מת! הכל סובייקטיבי!" – ומאידך או שמנסים להשתמש עדיין באותם מושגים שהגדירו אותו, או שעושים כמוך – הכל שווה להכל, זאת בסך הכל עוד דעה במארג אינסופי ETC. ETC…
לא מקבל זאת.
רזי,
מסכים עם צל, לא מבין את תגובתך..
מדוע הספר הזה יצר את ניטשה?
לא כל הפרשנויות לגיטימיות באותו האופן – לא ולא! יש הבדל בין להפסיק לחפש 'אמת אבסולוטית', מוחלטות, את 'הדבר-כשהוא-לעצמו', את 'עולם האמת' וכו' וכו' וכו' –
לבין ההגדרה שכל פרשנות שווה לרעתה. ככה נוצר 'פייק ניוז'; לא היית רוצה שרופא ייתן לך עצות בנגרות ונגר ברפואה, הלא כן?
אחת הבעיות הגדולות בשיח הפוסט-מודרניסטי (שהרבה ממנו יצא מניטשה) היא בדיוק זה. "אין אמת! אלוהים מת! הכל סובייקטיבי!" – ומאידך או שמנסים להשתמש עדיין באותם מושגים שהגדירו אותו, או שעושים כמוך – הכל שווה להכל, זאת בסך הכל עוד דעה במארג אינסופי ETC. ETC…
לא מקבל זאת.
לא קראתי. תודה על ההפניה
התרגום של אלדד מופלא ביותר (באיזה כנס שהייתי גולומב (שגם תרגם את ניטשה) אמר שבתרגום של אלדד "ניטשה נקרא לפעמים יותר טוב בעברית מבגרמנית"). אבל מכל הספרים של ניטשה, זה אולי האחד שהכי כיף לקרוא באנגלית –
http://www.limpidsoft.com/small/antichrist.pdf
ארכוש את הספר ואקרא
אף אחד לא הולך לקחת אליפויות בצרורות. קאווי צריך 2 אליפויות לעבור את לברון ולפחות mvp אחד לרזומה.
דוראנט כבר לא יזכה גם אם יחזור בשיאו מקסימום יגיע לגמר.
ב3 השנים הקרובות יהיה קשה מאד לנצח את הקליפרס.
הכל גם מאד דינמי פתאום יכולה להיווצר קבוצת כוכבים למשל יאניס במיאמי או בווריירס וכו…
לזה התכוונתי בעיקר לגבי יאניס ואולי בעתיד לוקה. דוראנט אכן בסימן שאלה אבל הוא במזפח אז לך תדע אולי הוא יתחרה עם לברון על אלוף ההפסדים בגמרים, יש פה כמה חברה שבשבילם זה הקריטריון לגואוט.
לפי הנוסחה המקובלת, לנארד לא הולך לזכות לעולם בMVP של הליגה (היתה לו אפשרות בשנה שעברה, אבל הוא לא שיחק מספיק), בגלל ש:
1. יש לו כוכב על נוסף בקבוצה
2. הוא לא משחק מספיק
3. אין לו מספיק יחצ
4. הוא לא מתאמץ ככ בעונה הסדירה
5. נגזר מ#4 – הוא כבר לא בן 12 שיגיע לכל משחק כמו משוגע ויתאבד על כל משחק, הוא מחושב ומסתכל על תארים קבוצתיים, לא אישיים.
6. אין לו יכולת על כמו קליעת 3, מכונת דאבל דאבל וכדומה.
יש מצב שאתה צודק.
יכול להחליף את זה בעוד טבעת אני מאשר😎
"האם לברון מרגיש שנשאר לו משהו להוכיח?"
חחחחחחחחחח
"אני אני אני ומי לי"
למי להוכיח ליואל מנקה הטיטולים?
אין שחקן בהיסטוריה של המשחק שהיה יותר דומיננטי ווינר מלברון ג'יימס גם באספקט של לונגטיבי.
–
תוצאה של מקצוענות שעוברת גם את מייקל ג'ורדן ברמה האובססיבית למשחק.
ובגלל זה הוא גם בדרך הבטוחה לעבור את השיא של קארים בנק'.
–
מי נשאר מדראפט 2003 בליגה?
כרמלו אוף אוף פיימר עתידי שנראה כבר כמו רוח של עצמו גם אחרי הדיאטה שעבר.
וויד? שפרש ושיחק כבר עם ברך אחת בגיל של לברון.
-נקפוץ קדימה לדראפט 2004 -2007
הרשימה מלאה בשחקנים מצויינים שפרשו כבר או כאלה שלא מזכירים את עצמם.
קווין דורנט שבגיל של לברון כבר לא יוכל לקפוץ אחרי הפציעה שעבר.
דוויט הווארד שהיום שחקן משלים וממש לא קרוב להיות השחקן הדומיננטי שהיה.
כריס פול גם אותו שחקן שלא נמצא בשיאו למרות האייקיו וניהול המשחק.
-הרשימה מלאה בשחקנים מצויינים שפרשו או כאלה שהיו כוכבים והיום הםכו לשחקני ספסל\רוטציה.
מקווה שלא קיבלת סחרחורת מרוב הסיבוב סחור סחור סביב הנקודה. מדהימה אותי היכולת של מעריצי לברון לנסות ולמצוא כל טיעון אפשרי כדי לנסות לשכנע את עצמם בגדולתו. קבל טיעון נגדי, אני חושב שאתה לא יכול להיות הגדול מכולם אם עברת השתלת שיער. גואוט אמיתי מתגאה בקרחת.
אי אפשר לשים ווינר ואלוף ההפסדים בגמרים באותו המשפט
מסכים, לדעתי לברון עכשיו הוא טופ 5 בהסטוריה די בקלות ועד סוף הקריירה יתחרה עם קארים וג'ורדן על מקומם (אך לא עם ביל ראסל)
סליחה שאני נשמע כמו תקליט שבור.
אבל,
1. כדורסל זה משחק קבוצתי, למדוד לפי אליפויות זה לא מדד מספק. מסי – הכדורגלן הגדול בכל הזמנים, עז העיזים, לא לקח מונדיאל וגם לא קופה. אז מה? הוא הגיע לגמר עם ארגנטינה והפסיד 1:0 קטן לקבוצה שנתנה למארחת (ברזיל, לא הפועל חדרה, בלי להעליב…) 1:7 !!! גם זה היה יכול להסתיים אחרת אם היגוואין היה מבקיע לבד מול נוייר, או אם נוייר היה מורחק על יציאה פראית מול אותו היגוואין.
2. איך מודדים את העז? או את חמישיית העיזים? שאלה קשה ותמיד יש ויכוחים. לגבי מייקל וקארים – אין. שאר ה-3 נתונים במחלוקת.
3. בדיונים על עיזים – שהם בעייתיים עקרונית כי משווים בין תקופות וזה דבר בלתי אפשרי בספורט ובכלל – אני תמיד שואל את עצמי שאלה פשוטה, שעוזרת לי לקבל החלטה, לפחות עם עצמי:
את מי הייתי לוקח לקבוצה שלי קודם? בהנחה שהשחקן בשיא שלו.
ראשון – מייקל
שני – לברון
ככה אני הייתי בוחר, אם הייתי רוצה להרכיב את הקבוצה הכי חזקה שאני יכול להרכיב.
עוד מכחיש תארים 😉
מה זה אם? זה לא רלוונטי. מה שהיה זה מה יש, אבל אם כבר להיכנס למיקרו אז במקרה אני הייתי באותו הגמר במגרש ולמרות שישבתי ממש קרוב התקשתי למצוא אותו על המגרש. הפעם היחידה שיצא לי לראות אותו ממש קרוב היתה כשהוא עצר להקיא לא רחוק מקו הרוחב של היציע בו ישבתי.
מה שאני רוצה להגיד זה שאם הוא היה משתלט על הגמר כמו שצריך הוא היה אמור בגדולתו לעזור לנבחרת שלו לנצח או לפחות להוכיח שעשה את הכי טוב כפי שמצופה מהגדולים ביותר (בטח במעמדים כאלה) ושבאמת יריב חזק יותר או חוסר תפקוד קבוצתי הוא שמנע ממנו הנפה. בפועל מה שיצא זה שהוא נעלם לגמרי והנבחרת היא שסחבה אותו על הגב ולא להיפך. למעשה הוא היה מאוד חלש רוב המונדיאל למרות שהייתה לו דרך יחסית קלה עד לגמר(בטח בהשוואה לצד השני) מתאים שבחרת את מסי כי גם לברון בזמנו היה בורח ורועד במצבי לחץ מכריעים וגם אצלו תמיד עלו ועולות טענות (חסרות ביסוס) על זה שאין לו עם מי לשחק. נכון שלברון התגבר על זה פחות או יותר אבל עדיין אלוף ההפסדים בגמרים.
.
נ.ב
בסוף הוא כן זכה להניף גביע של מצטיין הטורניר ולא סתם קיבל שריקות בוז צורמות מרוב האיצטדיון באחד הרגעים המביכים שיצא לי לחוות במגרש ספורט ובטח במעמד כזה.
צל – היית במגרש? סחטיין!!! אני בכלל אוהד של נבחרת גרמניה 🙂 (נשארנו שניים – ביחד עם דוקטור הופמן). הוא לא רצה את השחקן המצטיין, ראו שזה מביך אותו. גם אוליבר קאן קיבל כזה ב-2002
.
שחר – ניתוח מדוייק. אהבתי. אני איתך פחות או יותר
אם מדברים על עיזים, אז החמישיה צריכה לדעתי להגיע מבין:
ביל ראסל, קארים, ג'ורדן, לברון, צמברליין, מג'יק, קובי ואולי דר ג'יי (3 אליפויות 16/16 אולסטאר, 30 אלף נק') ואולי דאנקן ואולי שאקיל.
לארי בירד לצערי נופל על קריירה קצרה מידי, דוראנט קוואי וקרי עדיין ללא דומיננטיות מספקת לאורך זמן, האקים לא מספיק אליפויות, כנל דרקסלר, קרל מלון, נוביצקי (את שנות ה 70 אני לא מכיר מספיק טוב)
גם אני הייתי בוחר כך: מייקל, ואז לברון
בוודאי שיש לו מה להוכיח. אותי לימדו שבשביל להיות הכי טוב אתה צריך לקחת הכי הרבה אליפויות. הוא לא לקח. ויש סיבה. המשחק תמיד עבר דרכו ולא דרך הקבוצה. אולי זה בגלל שלא היה לו מזל למאמן דומיננטי מספיק כמו פיל עם שיטה שמכריחה שיתוף ואולי זה בגלל האופי שלו. Either way לא סתם יש לו שלוש אליפויות בלבד.
אני חושב שמלך ההפסדים בגמרים הוא ג'רי ווסט עם זכייה אחת מתשע.
אתה צודק בהחלט . סגנו בסטטיסטיקה העגומה הזו הוא חברו לקבוצה אלג'ין ביילור שהפסיד 7 פעמים בגמר , אך בניגוד ללוגו סיים את הקריירה ללא טבעת אחת לרפואה . לברון רק במקום השלישי , ושלוש האליפויות שלו מבדילות אותו משאר מובילי הקטגוריה חסרת המזל הזו .
בטח שיש לו מה להוכיח.
יש לו לב של אלוף.
הוא לא עולה לפרקט בלי לרצות לנצח.
אני חושב שאתם צריכים להתחיל לקחת בחשבון שלברון ימשיך לשחק בליגה עד גיל 50…
הרי…למה לא?